Description: This is a rare letter by Chaim Tchernovitz Rav Tzair to Rabbi Pardes in September 1942. The letter is a valuable collectible for those interested in Judaism and religion in general. It is a great addition to any collection of Judaism memorabilia and is sure to be a conversation starter. The letter is written in Hebrew and is highly recommended for anyone who can read and understand it.Q CALL US 845 7290817ALBERT EINSTEIN AND MANY OTHERS ARE ON THIS BOARD ========הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים טשרנוביץ נולד לרב אלכסנדר זיסקינד ולאה בת הרב שלמה דרוזד בסבז', עיירה קטנה ליד עיר המחוז בוויטבסק, ברוסיה הלבנה, שנכללה בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). סבו, שהיה רב העיר, לימד אותו מפיו. בשנת 1893 נשא אשה ויצא לעיר קובנה שבליטא, ללמוד בכולל הידוע "כולל הפרושים", בו הוא למד בעת שעמד תחת חסותו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.בשנת 1897 עבר עם משפחתו לעיר אודסה שבאוקראינה, לכהן כרב העיר. באודסה התקרב לחוגים הציוניים של אחד העם וחבריו, ואף החל לפרסם את מאמריו ב'השילוח', כתב העת של אחד העם, תחת החתימה "רב צעיר". בשל התקרבותו לחוג של אחד העם הורעו יחסיו עם החרדים.בשנת 1902 הקים באודסה "קיבוץ" של תלמידי ישיבה צעירים, ברוחו המיוחדת, ששילבה תורה עם ציונות. הקיבוץ של תלמידיו הפך מאוחר יותר לגרעין של "הישיבה" באודסה. הוא עמד בראש ישיבת "יבנה" זו עד שנת 1911. בין השנים 1911–1914 עמד בראשה ד"ר ישראל אברהם רבין.בשנת 1911 ביקר הרב טשרנוביץ בארץ ישראל, והביקור הפך את חייו ואת השקפותיו [דרושה הבהרה] טשרנוביץ יצא לגרמניה להשלמת לימודיו הגבוהים, ולמד באוניברסיטת ברלין, ובאוניברסיטת ברן שבשווייץ. בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה עם משפחתו בעיר לוזאן, ועם תום המלחמה לא חזר לארץ ישראל, אלא חיפש משרה באירופה.בשנת 1923 היגר הרב טשרנוביץ לארצות הברית, השתקע בעיר ניו יורק, ולימד בהּ כפרופסור ב"מכון למדעי היהדות" (Jewish Institute of Religion) הרפורמי, מייסודו של הרב סטפן וייז, עד יומו האחרון. בשנות הארבעים שימש עורך 'בצרון' - כתב העת העברי באמריקה.אחיו היה שמואל טשרנוביץ; גיסו היה הסופר אהרן אברהם קבק; אחייניתו היא סופרת הילדים הידועה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אחיינו הוא יעקב צור, שהיה שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, ואביו של מוקי צור, היסטוריון תנועת העבודה בארץ. על שמו של רב צעיר קרויים שני רחובות בישראל: בקריית משה שבירושלים ובמתחם יהודה המכבי שבתל אביב.ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]תקון שבת - תקוני עירובין בעיר אודסה, תר"סתולדות הפוסקים - תולדות פסיקת ההלכה מהמשנה ועד חתימת השולחן ערוך. יצא לאור בניו יורק, תש"ו-תש"ח. כולל שלושה חלקים: 'מתקופת הגאונים עד אחרי הרמב"ם', תש"ו; 'מרש"י ובית מדרשו עד תקופת השלחן-ערוך', תש"ז; "השולחן-ערוך, התהוותו והשתלשלותו עד אחרוני מפרשיו", תש"ח (1947). החיבור הודפס בדפוס צילום ב"מפעלי ספרים ליצוא", ירושלים תשל"ט. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר[1]).תולדות ההלכה - על שלשלת הקבלה מדור לדור והתפתחות התורה שבעל פה מראשיתה ועד חתימת התלמוד. יצא לאור בניו-יורק תרצ"ה-תש"י. יצא לאור "כרך ראשון" הכולל ארבעה חלקים: הראשון "מבוא כללי" ו'תקופת התנ"ך', תרצ"ה; השני "תקופת בית ראשון עד יסוד המעלה", תרצ"ו; השלישי "מיסוד המעלה עד תקופת הזוגות", תש"ג; והרביעי "מתקופת הסופרים והזוגות עד זמן חורבן הבית השני", בהוצאת "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר" (שלושת החלקים הקודמים בהוצאת המחבר), תש"י. "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר: ועד היובל" הוציא לאור מהדורה שנייה כששני החלקים הראשונים יצאו בתש"ח, השלישי בתשי"ג והרביעי יצא בתש"י לאחר שני הראשונים. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר.שיעורים בתלמוד - מבוא למסכת בבא קמא (חלק ראשון) וביאורים לפרקים ראשון-רביעי שבמסכת (חלק שני). הוצאת "הספר", ורשה תרע"ג (1913).התלמוד: סקירה כללית על מהות התושבע"פ, יסוד ההלכה והשתלשלות יצירתה עד חתימת המשנה, הוצאת "הספר", ורשה תרע"בסדרת קצור התלמוד - ביאור על יסוד מדעי:קצור התלמוד: מסכות ברכות, ראש השנה, יומא מן תלמוד בבלי, לוזן-ברלין, תרע"ט (1919)קצור התלמוד: מסכת ברכות, "ועד היובל", ניו יורק תש"ו (מהדורה חדשה)קצור התלמוד: עם באור מפורט ומספיק על יסוד מדעי ובצרוף מבואות למסכתות - שני כרכים כשבראשון על מסכתות ברכות, ראש השנה) ויומא, ובשני על מסכת סוכה. יצא לאור בלוזן תרע"ט (החלק הראשון על מסכתות ברכות, ראש-השנה ויומא) ובברלין תרפ"ב.קצור התלמוד: מסכת בבא קמא מן תלמוד בבלי, בהוצאת המחבר, לייפציג תרפ"גפרקים בהלכות אישות על פי התלמוד, ברלין תרפ"ב (תדפיס מתוך "התקופה" י"א, תרפ"ב, עמ' 261–318)הכרעה במחלוקת יחיד ורבים, ברלין תרע"א (תדפיס מתוך: "תפארת ישראל" לכבוד ישראל לוי)שיטת גנבת וגזלה: ע"פ דיני ישראל בתורה ובתלמוד, אודסה תרס"ח (בתוך: 'דין וחשבון לשנות תרס"ז-תרס"ח / אודסה: הישיבה הגדולה', אודסה תרס"ח)בשערי ציון: קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל והציוניות, "דפוס האחים שולזינגר", ניו-יורק תרצ"ז (1936; סדרת "כל כתבי רב צעיר", "סדר ב' : מסות ומאמרים")חבלי גאולה: קובץ מאמרים על המאבק לתקומת מדינת ישראל, "ועד היובל" שע"י "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו יורק תש"ט (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : מסות ומאמרים, ספר ב'למדיחי ישראל - חיבור שבו שני מאמרים שבהם "תשובה לתועי לב ההולכים לבקש להם אלהים אחרים". יצא לאור באודיסה תרע"אאלהים אחרים: תשובה לרודפי שלום - נגד הסופר שלום אש. יצא לאור בניו-יורק, תש"א (1941). הדפסה מיוחדת מהירחון "בצרון" שנה ב, חוברת י"א-י"ב, תש"א.פרקי חיים: אוטוביוגרפיה, הוצאת "בצרון" ו"ועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו-יורק, תשי"ד (מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : "מסות ומאמרים")על הזרמים הדתיים של היהדות באמריקה': הצעה על דבר יסוד בית דין הגדול, ניו יורק, תרפ"ז (1927)מסכת זכרונות: פרצופים והערכות - על רבנים ואישים שהכיר. בחיבור שני חלקים: "חכמי אודיסה" ו"אישים וסופרים". יצא לאור ב"הוצאת ועד היובל", ניו-יורק תש"ה (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב', ספר א')לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]אבנר הולצמן, 'כמותך ירבו במתנגדי: בין מ"י ברדיצ'בסקי לחיים טשרנוביץ', הכרת פנים, תשנ"ד-1994אליעזר רפאל מלאכי, 'רב צעיר בוועידה לשפה ולתרבות עברית בקיוב', בצרון, ס', תשכ"ט-1969גרשון חורגין, 'מהגותו של רב צעיר על התורה שבכתב והתורה שבעל-פה', בצרון, ס', תשכ"ט-1969ח"א אפליק, 'דרכם של רד"צ הופמן ורב צעיר בפסקי ההלכה', בצרון, י', תשל"א-1971Chaim Tchernowitz (1871-1949), also known by his pen name Rav Tzair, was a Russian-American rabbi, author, teacher, and publicist.Early life[edit]He was born in the town of Sebezh, in western Russia. His brother, Samuel Tchernowitz, eventually became a notable journalist and Zionist activist.[1]In his youth Chaim Tchernowitz was a child prodigy,[2] and studied with his grandfather, who was rabbi of the town.[3] In addition to his religious studies, he enthusiastically studied leading secular works of the time, such as those by Darwin and Tolstoy.[2]Career[edit]In 1893 he married and moved to Kaunas,[4] where he obtained rabbinical ordination from Yitzchak Elchanan Spektor in 1896.[5] He became well known for a eulogy he gave on the occasion of Rabbi Spektor's death.[3]In 1897 he moved to Odessa,[6] where he became the rabbi of the city.[2] He had close relationships with many of the secular Jewish intellectuals who lived there at the time:Deeply embedded in Odessa’s enlightened circles, Tchernowitz served as a minister to the faithful and the faithless—a traditionalist among iconoclasts, a rabbi of atheists and skeptics. In this capacity, he forged relationships with such intellectual and cultural luminaries as Mendele Mokher Seforim... Ahad Ha'am... and Simon Dubnow[2]In Odessa he founded his own yeshiva; in 1907, it became a rabbinical seminary.[7] This institution attracted figures including Hayyim Nahman Bialik, Joseph Klausner,[5] and Yehezkel Kaufmann.In 1911, he departed Odessa for Germany.[2] In 1914, he received a doctorate from the University of Wuerzburg;[5] his thesis was entitled "On the Development of the Shulḥan ‘arukh".[7] In 1923, he moved to the United States to begin a professorship in Talmud at the Jewish Institute of Religion.[6]In 1928, he initiated a project known as the "Talmudic Library" with the intention of publishing an encyclopedia of the Talmud. The goal was to "establish the Talmud as a scientific discipline" and to refute antisemitic libels associated with the Talmud. Unfortunately, the project eventually failed due to funding difficulties.[2]He had close relations with Albert Einstein. The two met in 1930 and remained friends until Tchernowitz's death in 1949. Einstein wrote multiple letters in support of the "Talmudic Library" and Tchernowitz's other literary projects.[2]In 1939[2] or 1940,[5] he founded and served as editor of the Hebrew-language journal Bitzaron, which published articles by leading figures on Jewish religious, cultural, and political topics.[2]Writings[edit]He was one of the first scholars to combine a wide halachic knowledge with modern academic methods of research.[7] His scholarly writings focus on the development of the Oral Torah and halacha. Compared to his predecessors in this field (Isaac Hirsch Weiss and Yitzhak Isaac Halevy Rabinowitz), Tchernowitz put more emphasis on the period preceding the late Second Temple period, as well as on sociological and ideological factors.[5] He also wrote numerous works on specific topics in Talmud and halacha. His scholarly writings include:Toledot haHalachah (4 volumes, 1935-1950 - describes the history of halacha up to the Talmudic periodToledot HaPoskim (3 volumes, 1946-7) - describes the history of halacha from the Mishnah to the Shulchan AruchKitzur HaTalmud: a series of academically-oriented commentaries on various Talmudic tractatesLessons in marriage laws according to the Talmud (1922)[8]Decision in the dispute of one and many (1911)Tikkun Shabbat (1900), regarding the eruv in OdessaThe contemporary scholar Micha Josef Berdyczewski praised his work as follows:When we compare Rav Tzair's work to [that of Michael Levi Rodkinson], we see the giant step forward in Rav Tzair's work. His summaries are comprehensive teachings, and his clear commentary is truly a straight and novel path. If only he had devoted his life to this work alone, which perhaps only he is capable of.[9]His writings also include two collections of political essays:In the gates of Zion: a collection of articles regarding the land of Israel and Zionism (1937), including many polemic articles[5]Birthpangs of redemption: a collection of articles on the struggle for rebirth of the state of Israel (1949)[5]His more personal writings include:Chapters of life: an autobiography (1954)[5]Tractate of memories: characters and evaluations (1945), describing the rabbis and famous personalities who he had encountered in his life.[5]הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים טשרנוביץ נולד לרב אלכסנדר זיסקינד ולאה בת הרב שלמה דרוזד בסבז', עיירה קטנה ליד עיר המחוז בוויטבסק, ברוסיה הלבנה, שנכללה בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). סבו, שהיה רב העיר, לימד אותו מפיו. בשנת 1893 נשא אשה ויצא לעיר קובנה שבליטא, ללמוד בכולל הידוע "כולל הפרושים", בו הוא למד בעת שעמד תחת חסותו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.בשנת 1897 עבר עם משפחתו לעיר אודסה שבאוקראינה, לכהן כרב העיר. באודסה התקרב לחוגים הציוניים של אחד העם וחבריו, ואף החל לפרסם את מאמריו ב'השילוח', כתב העת של אחד העם, תחת החתימה "רב צעיר". בשל התקרבותו לחוג של אחד העם הורעו יחסיו עם החרדים.בשנת 1902 הקים באודסה "קיבוץ" של תלמידי ישיבה צעירים, ברוחו המיוחדת, ששילבה תורה עם ציונות. הקיבוץ של תלמידיו הפך מאוחר יותר לגרעין של "הישיבה" באודסה. הוא עמד בראש ישיבת "יבנה" זו עד שנת 1911. בין השנים 1911–1914 עמד בראשה ד"ר ישראל אברהם רבין.בשנת 1911 ביקר הרב טשרנוביץ בארץ ישראל, והביקור הפך את חייו ואת השקפותיו [דרושה הבהרה] טשרנוביץ יצא לגרמניה להשלמת לימודיו הגבוהים, ולמד באוניברסיטת ברלין, ובאוניברסיטת ברן שבשווייץ. בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה עם משפחתו בעיר לוזאן, ועם תום המלחמה לא חזר לארץ ישראל, אלא חיפש משרה באירופה.בשנת 1923 היגר הרב טשרנוביץ לארצות הברית, השתקע בעיר ניו יורק, ולימד בהּ כפרופסור ב"מכון למדעי היהדות" (Jewish Institute of Religion) הרפורמי, מייסודו של הרב סטפן וייז, עד יומו האחרון. בשנות הארבעים שימש עורך 'בצרון' - כתב העת העברי באמריקה.אחיו היה שמואל טשרנוביץ; גיסו היה הסופר אהרן אברהם קבק; אחייניתו היא סופרת הילדים הידועה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אחיינו הוא יעקב צור, שהיה שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, ואביו של מוקי צור, היסטוריון תנועת העבודה בארץ. על שמו של רב צעיר קרויים שני רחובות בישראל: בקריית משה שבירושלים ובמתחם יהודה המכבי שבתל אביב.ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]תקון שבת - תקוני עירובין בעיר אודסה, תר"סתולדות הפוסקים - תולדות פסיקת ההלכה מהמשנה ועד חתימת השולחן ערוך. יצא לאור בניו יורק, תש"ו-תש"ח. כולל שלושה חלקים: 'מתקופת הגאונים עד אחרי הרמב"ם', תש"ו; 'מרש"י ובית מדרשו עד תקופת השלחן-ערוך', תש"ז; "השולחן-ערוך, התהוותו והשתלשלותו עד אחרוני מפרשיו", תש"ח (1947). החיבור הודפס בדפוס צילום ב"מפעלי ספרים ליצוא", ירושלים תשל"ט. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר[1]).תולדות ההלכה - על שלשלת הקבלה מדור לדור והתפתחות התורה שבעל פה מראשיתה ועד חתימת התלמוד. יצא לאור בניו-יורק תרצ"ה-תש"י. יצא לאור "כרך ראשון" הכולל ארבעה חלקים: הראשון "מבוא כללי" ו'תקופת התנ"ך', תרצ"ה; השני "תקופת בית ראשון עד יסוד המעלה", תרצ"ו; השלישי "מיסוד המעלה עד תקופת הזוגות", תש"ג; והרביעי "מתקופת הסופרים והזוגות עד זמן חורבן הבית השני", בהוצאת "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר" (שלושת החלקים הקודמים בהוצאת המחבר), תש"י. "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר: ועד היובל" הוציא לאור מהדורה שנייה כששני החלקים הראשונים יצאו בתש"ח, השלישי בתשי"ג והרביעי יצא בתש"י לאחר שני הראשונים. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר.שיעורים בתלמוד - מבוא למסכת בבא קמא (חלק ראשון) וביאורים לפרקים ראשון-רביעי שבמסכת (חלק שני). הוצאת "הספר", ורשה תרע"ג (1913).התלמוד: סקירה כללית על מהות התושבע"פ, יסוד ההלכה והשתלשלות יצירתה עד חתימת המשנה, הוצאת "הספר", ורשה תרע"בסדרת קצור התלמוד - ביאור על יסוד מדעי:קצור התלמוד: מסכות ברכות, ראש השנה, יומא מן תלמוד בבלי, לוזן-ברלין, תרע"ט (1919)קצור התלמוד: מסכת ברכות, "ועד היובל", ניו יורק תש"ו (מהדורה חדשה)קצור התלמוד: עם באור מפורט ומספיק על יסוד מדעי ובצרוף מבואות למסכתות - שני כרכים כשבראשון על מסכתות ברכות, ראש השנה) ויומא, ובשני על מסכת סוכה. יצא לאור בלוזן תרע"ט (החלק הראשון על מסכתות ברכות, ראש-השנה ויומא) ובברלין תרפ"ב.קצור התלמוד: מסכת בבא קמא מן תלמוד בבלי, בהוצאת המחבר, לייפציג תרפ"גפרקים בהלכות אישות על פי התלמוד, ברלין תרפ"ב (תדפיס מתוך "התקופה" י"א, תרפ"ב, עמ' 261–318)הכרעה במחלוקת יחיד ורבים, ברלין תרע"א (תדפיס מתוך: "תפארת ישראל" לכבוד ישראל לוי)שיטת גנבת וגזלה: ע"פ דיני ישראל בתורה ובתלמוד, אודסה תרס"ח (בתוך: 'דין וחשבון לשנות תרס"ז-תרס"ח / אודסה: הישיבה הגדולה', אודסה תרס"ח)בשערי ציון: קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל והציוניות, "דפוס האחים שולזינגר", ניו-יורק תרצ"ז (1936; סדרת "כל כתבי רב צעיר", "סדר ב' : מסות ומאמרים")חבלי גאולה: קובץ מאמרים על המאבק לתקומת מדינת ישראל, "ועד היובל" שע"י "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו יורק תש"ט (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : מסות ומאמרים, ספר ב'למדיחי ישראל - חיבור שבו שני מאמרים שבהם "תשובה לתועי לב ההולכים לבקש להם אלהים אחרים". יצא לאור באודיסה תרע"אאלהים אחרים: תשובה לרודפי שלום - נגד הסופר שלום אש. יצא לאור בניו-יורק, תש"א (1941). הדפסה מיוחדת מהירחון "בצרון" שנה ב, חוברת י"א-י"ב, תש"א.פרקי חיים: אוטוביוגרפיה, הוצאת "בצרון" ו"ועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו-יורק, תשי"ד (מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : "מסות ומאמרים")על הזרמים הדתיים של היהדות באמריקה': הצעה על דבר יסוד בית דין הגדול, ניו יורק, תרפ"ז (1927)מסכת זכרונות: פרצופים והערכות - על רבנים ואישים שהכיר. בחיבור שני חלקים: "חכמי אודיסה" ו"אישים וסופרים". יצא לאור ב"הוצאת ועד היובל", ניו-יורק תש"ה (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב', ספר א')לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]אבנר הולצמן, 'כמותך ירבו במתנגדי: בין מ"י ברדיצ'בסקי לחיים טשרנוביץ', הכרת פנים, תשנ"ד-1994אליעזר רפאל מלאכי, 'רב צעיר בוועידה לשפה ולתרבות עברית בקיוב', בצרון, ס', תשכ"ט-1969גרשון חורגין, 'מהגותו של רב צעיר על התורה שבכתב והתורה שבעל-פה', בצרון, ס', תשכ"ט-1969ח"א אפליק, 'דרכם של רד"צ הופמן ורב צעיר בפסקי ההלכה', בצרון, י', תשל"א-1971
Price: 699 USD
Location: Spring Valley, New York
End Time: 2024-09-25T22:08:39.000Z
Shipping Cost: N/A USD
Product Images
Item Specifics
All returns accepted: ReturnsNotAccepted
Religion: Judaism
